וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃ (ס)
און די מענטשן פֿון יָבֿש האָבן געזאָגט [צו נָחשן]: מאָרגן װעלן מיר אַרױסגײן צו אײַך, און איר װעט טאָן צו אונדז אַזױ װי אַלץ װאָס איז גוט אין אײַערע אױגן.
מלבי"ם
מחר נצא כי ביום ששבו המלאכים שלמו הז' ימים, והשיבו שימתינו עד מחר ויצאו אליהם והיה מאמר משותף כי כוונו באמת שיצאו להלחם בם:
מצודת דוד
ויאמרו אנשי יביש. אמרו לאנשי נחש העמוני: מחר נצא וכו׳ ועשו בנו כאשר תרצו, ולהטעותם אמרו, שלא יהיו נשמרים: